פרוקי-רגלים

מהם פרוקי-רגלים?

פרוקי-רגלים הם אותם יצורים זעירים המזמזמים, רצים, מתפתלים וזוחלים סביבנו. בין הרמשים נכללים חרקים, עכבישים, מרבי-רגלים, טחביות וכדרוריות וגם שבלולים הקרובים להם למרות שאינם פרוקי רגלים. הם שונים זה מזה בגדלם, בצורתם ובצבעם, אבל כולם חסרי חוליות – כלומר, אין להם עמוד-שדרה.

איפה הם חיים?

פרוקי-רגלים נמצאים כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ. כל גינה היא ביתם של אלפים מהם. הם קטנים עד כדי כך שהם יכולים להידחק אל תוך החללים הזעירים ביותר, וקשה מאוד לאתר אותם. רמשים מתחבאים במקומות חשוכים ולחים – למשל מתחת לאבנים, לעלים ולקורות עץ -  וגם בתוך הקרקע. חלקם פעילים במשך היום, ואחרים יוצאים רק בשעות לילה.

כמה פרוקי-רגלים וקרוביהם יש בעולם ?

בעולם שלנו יש יותר רמשים מאשר כל קבוצה אחרת של בעלי חיים – יותר משלושה מיליוני מינים. למעשה קיימים סוגים שונים רבים של כך, והיה על המדענים למיין אותם לכמה קבוצות. לדוגמה : דבורים, נמלים, ושפיריות הן חרקים, עכבישים ועקרבים הם עכבישנים, ושבלולים הם רכיכות.

איך רואים החרקים?

לבעלי חיים רבים יש עדשה אחת בכל עין, אבל לחרקים דוגמת שפיריות וזבובים  יש עיניים מורכבות הנקראות גם עיני-תשבץ. עיניהם עשויות אלפי עיניות זעירות וצפופות. עין כזו אינה רואה עצמים בבהירות, אבל היא מאפשרת לחרקים לאתר אפילו את התנועה הקלה ביותר מכל כיוון כמעט.

למה יש לחרקים שריון ?

גופם של כל החרקים מכוסה במעטה קשה הנקרא שלד חיצוני. מעטה זה מגן על איבריהם הפנימיים הרכים בדומה לשריון חזק. גופו של כל חרק מורכב משלושה חלקים : החלק הקדמי, הראש, כולל את המוח, הפה העיניים והמחושים ; החלק האמצעי, החזה נושא שלושה זוגות רגליים, ובדרך כלל גם שני זוגות כנפיים ; בחלק האחורי, הבטן, נמצאת הקיבה – ושם גם נוצרות הביצים אצל הנקבות.

מה אוכלים פרוקי-הרגליים וקרוביהם ?

קרקע היער הכהה מהווה מקום אידאלי לפרוקי-הרגליים וקרוביהם, וזאת כי היא מספקת להם מזון ומקלט. יש שם הרבה צמחים  שאפשר לכרסם אותם או להתחבא מתחתם, והרבה בעלי חיים זעירים שאפשר ללכוד. תולעים, חלזונות, מרבי-רגליים וטחביות מתקיימים מהשירים המרקיבים של צמחים, כמו גם מעלים, מפירות ומזרעים. פרוקי-הרגליים הללו וקרוביהם צמחוניים.

אלה משמשים בתורם כמזון לציידי היער הנועזים, כמו למשל העכבישים והחיפושיות.

כמה ביצים מטילים החרקים?

נקבות החגב מטילות בין שתי ביצים ל-120 ביצים בכל הטלה, אף שיש גם חרקים המסוגלים להטיל אלפי ביצים. קליפות הביצים שומרות על חומם ולחותם של הפעוטים ועל היותם חבויים מן העין. חרקים נוהגים להשאיר את הביצים שלהם על מקור מזון או לידו, וזאת כדי שהחרקים הצעירים יוכלו לאכול לאחר בקיעתם.